מעלת לימוד תורה – מדוע נקראת התורה בלשון זו – תורה?
הביאור בזה הוא שהתורה היא מלשון הוראה (זוהר ח”ג, נג:). התורה בעצם מורה ליהודי מה לעשות בכל צעד ושעל בחייו, מי שלא נמנה עם בני

ממשיכים קדימה! אכלוס בית הכנסת “אחוזת הנשיא”.
דווקא בעיצומה של המלחמה שהיא מלחמה עצומה בין קודש לחול. דווקא עכשיו עם ישראל משקיע בצדקה האמיתית. בניית היהדות ובית התפילה. צדקה תציל ממוות אינה רק סיסמא. זוהי דרך חיינו. חיים לא של ניסים מקריים אלא ניסים אלוקיים המושתתים על היכולת שלנו להמשיך ולבנות ולהתקדם.
הצטרפו אלינו למאמץ האמיתי של סיום האיכלוס רגע לפני שמתחילים את עבודת הקודש פנימה.
הביאור בזה הוא שהתורה היא מלשון הוראה (זוהר ח”ג, נג:). התורה בעצם מורה ליהודי מה לעשות בכל צעד ושעל בחייו, מי שלא נמנה עם בני
מספרת הגמרא (כתובות סב:) שרבי עקיבא היה רועה הצאן של כלבא שבוע שהיה עשיר גדול, ונקרא כך משום שכל הנכנס לביתו רעב ככלב היה יוצא
מספרת הגמרא (ברכות סא:) שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה, בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק
אדם שרוצה לזכות להבנה בתורה צריך לייגע את עצמו בלימודה, כלומר: על ידי שיתאמץ וישקיע את כל כוחותיו עד שידו משגת להבין ולדעת את העניין

אבל האם אנו באמת רוצים לשוב להקריב קרבנות? מהי בכלל המשמעות של הקרבת קרבן מן החי?

“עלה אשה ריח ניחוח לה’” העיקר בעבודת ה’ הוא כוונת הלב. הגרי”ל חסמן זצ”ל: יסוד הקורבן – התקרבות האדם לאלוקיו במחשבתו ובכניעת לבבו אליו, להדבק

“והוא עד או ראה או ידע, אם לוא יגיד ונשא עוונו” הדין העברי מטיל חובה על כלל הציבור לדווח אם ידוע שאדם מסכן את זולתו

למה להיות קטן בכלל? והאם יש עניין שארגיש את המעלות שלי? או שכדאי שלא תזוח דעתי עליי? ויש גם סיפור על ילד שחינוכו מביא אותנו עד לאדם הראשון.

” … אשה ריח ניחוח לה’ ” ( א, ט) “אשה ריח ניחוח – נאמר בעולת בהמה “אשה ריח ניחוח” ובעולת העוף “אשה ריח ניחוח” ובמנחה “אשה ריח ניחוח” , ללמדך שאחד המרבה ואחד הממעיט , ובלבד שיכוון את לבו לשמים” ( מנחות ק”י ע”א ).

ויקהל משה. רבותינו בעלי אגדה אומרים:מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה “ויקהל” אלא זאת בלבד.אמר הקדוש ברוך:עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם

בזמן בית המקדש, נקשרו הסמים להקטרת קטורת ולכפרה, ואילו בימינו אלה, נקשרים הסמים לבעיות חברתיות ולתופעות עברייניות. התייחסותם של פוסקי הלכה, שופטים ומורי דרך, לתופעת

אנו קוראים השבת את הרביעית מתוך ארבע הפרשיות המיוחדות לימי אדר. במבט ראשוני נראה כי כל פרשה עוסקת בנושא אחר לחלוטין. פרשת שקלים עוסקת במגבית

פרשתנו, העוסקת רובה ככולה במלאכת המשכן, פותחת באיסור עשיית מלאכה בשבת. פסוקים אלו היוו לחז”ל מקור לקשר בין איסור עשיית מלאכה בשבת לבין מלאכת המשכן

בחודש ניסן המציאות משתנה – ההנהגה היא מצד שורש הבלי גבול, וההנהגה הופכת להיות ניסית יותר ויותר, צריכים לדעת להתייחס לזמן ולמקום בהתאם כדי לפעול את מה שצריכים לפעול.

הקב”ה מבשר למשה רבנו כי העם למטה סר מדרכו. אומר הקב”ה למשה “לך רד כי שחת עמך” (שמות לב,ז) משה רבנו יורד מן ההר ובידו

האומנם מי שעוסק בתורה הוא בן חורין? לפי ההנחה המקובלת, חיי חופש וחירות הם דווקא מנת חלקם של פורקי עול תורה. כיצד אפוא, נוכל להבין

“ורחצו אהרון ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם: בבואם אל אוהל מועד ירחצו מים ולא ימותו או בגישתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה לה’: ורחצו

בפרשתנו מסופר על החטא הנורא של מעשה העגל. במבט ראשון נראה שעם ישראל חטאו בעבודה זרה – החטא שסותר את הראשון מתוך עשרת הדברות “אָנֹכִי

איך ייתכן שניתן לקיים תורה ומצוות ועדיין להיות קרים ואדישים לאלוקות? והאם יש דרך לצאת מזה?

כאשר האדם מביט אל המקומות הנשגבים האלה, מיד הוא ממעט בדיבורו. כמו שכתוב: “כי האלוקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים”

מדוע התורה מקפידה כל כך על החיבור בין החושן לאפוד שאסור שינתק אחד מהשני?

השמחה הגדולה ביותר היא לשמח לב עניים, יתומים, אלמנות וגרים. מוטב לו לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשילוח מנות לרעיו, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה

ואתה תצוה את בני ישראל’ והרי בכל התורה משה מצווה את ישראל, ובכל זאת בכל התורה נאמר ‘וידבר ה’ אל משה לאמר’. מדוע דווקא כאן מופיע הביטוי ‘ואתה תצוה’?

מגילת אסתר, היא גילוי והסתר בבת אחת. עמלק הוא חצוף, והוא מתנגד לכל דבר שבקדושה. כדי לגלות את מלכו של עולם, יש למחות קודם את עמלק.

מקורה של מורשת הצדקה הוא בתפיסה המוצאת את ביטויה במילה צדקה, הנגזרת מן צד”ק. המשמעות הרעיונית של הקשר הלשוני הוא, שאין בנתינת הצדקה משום מעשה של חסד

מה משמעות הביטוי “כל המצוות כולן”? מאימתי כמה מצוות בודדות נקראות בלשון הגמרא “כל המצוות כולן”?

ונשאלת השאלה, הרי כל הכסף והזהב שייך לה’ וכפי שכתוב: “לי הכסף ולי הזהב נאום ה'”, ואם כן, מה צורך יש לה’ בתרומה זאת.
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?
