
ההודאה מביאה להכרה בחסדי ה’
“ואם על תודה יקריבנו” בדרך כלל רגילים המודים להודות רק על הנס שנעשה עמהם ועל החלצותם מן הצרה. אבל האמת צריכים הם להודות לא רק

ממשיכים קדימה! אכלוס בית הכנסת “אחוזת הנשיא”.
דווקא בעיצומה של המלחמה שהיא מלחמה עצומה בין קודש לחול. דווקא עכשיו עם ישראל משקיע בצדקה האמיתית. בניית היהדות ובית התפילה. צדקה תציל ממוות אינה רק סיסמא. זוהי דרך חיינו. חיים לא של ניסים מקריים אלא ניסים אלוקיים המושתתים על היכולת שלנו להמשיך ולבנות ולהתקדם.
הצטרפו אלינו למאמץ האמיתי של סיום האיכלוס רגע לפני שמתחילים את עבודת הקודש פנימה.

“ואם על תודה יקריבנו” בדרך כלל רגילים המודים להודות רק על הנס שנעשה עמהם ועל החלצותם מן הצרה. אבל האמת צריכים הם להודות לא רק

“צו את אהרון ואת בניו לאמור” המצב במדינה כיום אינו מזהיר, כל אחד חושב שהוא יותר מבין וצודק מהצד השני לכל אחד יש את האמת

מה כל כך גדול בשבת הגדול? מתברר שיש לשבת זו מסר חשוב לכולנו! – מתורת מו”ר הרב חיים דרוקמן הכ”מ

הלשון “צו” הוא לשון זירוז, אלא שבפנימיותו יש בו זירוז חיובי מאוד ואפילו קדוש.
אומר “אור החיים” הקדוש (כי תבוא, י’): שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף
א. מבואר במסכת עירובין (נד.) – כי יש ללמוד בקול, כי אז משתפים גם את חוש השמיעה ולא רק את חוש הראייה. ב. ללמוד תורה
מורנו ורבנו הרב בנימין בצרי זצוק”ל אמר לנו: מי שלא מוציא את לימודו בפה ממש, לא ילמדו אותו בשמים את מה שלמד בעולם הזה, ועל
משה רבינו ביקש שלא יכתב בפרשת ויקרא “ויקרא אל משה”, לשון חשיבות וחיבה, אלא ויקר, במקרה ובאקראי, ומשלא נענה, המשיך וביקש שלכל הפחות יורשה לכותבו
הגמרא במסכת כתובות (סג.) מספרת: שלאחר י”ב שנה שבהן למד תורה רבי עקיבא חזר לביתו והביא עמו שתים עשרה אלף תלמידים, ולפני שנכנס לביתו שמע
בישיבת ראדין שימש כראש ישיבה הגאון רבי נפתלי טרופ זצ”ל שהיה ידוע לשם דבר בגודל למדנותו, כשחלה רבי נפתלי ומצבו היה אנוש, הבחורים לא חדלו
מובא ב”פרקי אבות” (פרק ו’, משנה ב’): אמר רבי יהושע בן לוי: בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת: “אוי להם לבריות
שואל רבנו יוסף חיים בעל “הבן איש חי” זיע”א: מדוע התורה ניתנה לבני ישראל במדבר, ולא ניתנה לאבותינו הקדושים אברהם, יצחק ויעקב שהיו קדושים וטהורים?
מובא במסכת שבת (פח.) שהתנה הקב”ה עם מעשה בראשית לאחר שנגמרה בריאתם, ואמר להם: אם ישראל מקבלים את התורה כאשר יגיע זמן נתינתה, אתם מתקיימים,
הביאור בזה הוא שהתורה היא מלשון הוראה (זוהר ח”ג, נג:). התורה בעצם מורה ליהודי מה לעשות בכל צעד ושעל בחייו, מי שלא נמנה עם בני
מספרת הגמרא (כתובות סב:) שרבי עקיבא היה רועה הצאן של כלבא שבוע שהיה עשיר גדול, ונקרא כך משום שכל הנכנס לביתו רעב ככלב היה יוצא
מספרת הגמרא (ברכות סא:) שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה, בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק
אדם שרוצה לזכות להבנה בתורה צריך לייגע את עצמו בלימודה, כלומר: על ידי שיתאמץ וישקיע את כל כוחותיו עד שידו משגת להבין ולדעת את העניין

אבל האם אנו באמת רוצים לשוב להקריב קרבנות? מהי בכלל המשמעות של הקרבת קרבן מן החי?

הרב מאור דוד כהן – באתר הללויה – שיעור קצר ומרתק בעבודת השם ובחינוך על החשיבות שבהכרת מעלות עצמו ולא פחות מכך בהכרת שפלות עצמו

“עלה אשה ריח ניחוח לה’” העיקר בעבודת ה’ הוא כוונת הלב. הגרי”ל חסמן זצ”ל: יסוד הקורבן – התקרבות האדם לאלוקיו במחשבתו ובכניעת לבבו אליו, להדבק

“והוא עד או ראה או ידע, אם לוא יגיד ונשא עוונו” הדין העברי מטיל חובה על כלל הציבור לדווח אם ידוע שאדם מסכן את זולתו

למה להיות קטן בכלל? והאם יש עניין שארגיש את המעלות שלי? או שכדאי שלא תזוח דעתי עליי? ויש גם סיפור על ילד שחינוכו מביא אותנו עד לאדם הראשון.

” … אשה ריח ניחוח לה’ ” ( א, ט) “אשה ריח ניחוח – נאמר בעולת בהמה “אשה ריח ניחוח” ובעולת העוף “אשה ריח ניחוח” ובמנחה “אשה ריח ניחוח” , ללמדך שאחד המרבה ואחד הממעיט , ובלבד שיכוון את לבו לשמים” ( מנחות ק”י ע”א ).

הרב מאור דוד כהן בשיעור לפרשת ויקהל פקודי מסביר כי יש הבדל בין שבת שבאה על ידי שמירה מסויימת של ימי החול לבין שבת שבאה

ויקהל משה. רבותינו בעלי אגדה אומרים:מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה “ויקהל” אלא זאת בלבד.אמר הקדוש ברוך:עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם

בזמן בית המקדש, נקשרו הסמים להקטרת קטורת ולכפרה, ואילו בימינו אלה, נקשרים הסמים לבעיות חברתיות ולתופעות עברייניות. התייחסותם של פוסקי הלכה, שופטים ומורי דרך, לתופעת

אנו קוראים השבת את הרביעית מתוך ארבע הפרשיות המיוחדות לימי אדר. במבט ראשוני נראה כי כל פרשה עוסקת בנושא אחר לחלוטין. פרשת שקלים עוסקת במגבית

פרשתנו, העוסקת רובה ככולה במלאכת המשכן, פותחת באיסור עשיית מלאכה בשבת. פסוקים אלו היוו לחז”ל מקור לקשר בין איסור עשיית מלאכה בשבת לבין מלאכת המשכן

בחודש ניסן המציאות משתנה – ההנהגה היא מצד שורש הבלי גבול, וההנהגה הופכת להיות ניסית יותר ויותר, צריכים לדעת להתייחס לזמן ולמקום בהתאם כדי לפעול את מה שצריכים לפעול.
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?
