חיוב נשים בתפילה
נשים חייבות במצות תפילה, ולמנהג הספרדים ועדות המזרח שקיבלו עליהם הוראות מרן השולחן ערוך, אינן חייבות אלא בתפילת שמונה עשרה אחת ביום. ומכל מקום אם
נשים חייבות במצות תפילה, ולמנהג הספרדים ועדות המזרח שקיבלו עליהם הוראות מרן השולחן ערוך, אינן חייבות אלא בתפילת שמונה עשרה אחת ביום. ומכל מקום אם
א. אסור לאכול ולשתות קודם תפילת שחרית מדרבנן, שכך שאלה הגמרא (ברכות י:) מה משמעות הכתוב (ויקרא י”ט, כ”ו): “לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם”, ואין לומר
מסכת ברכות דף ו. שואלת הגמרא: מנין לעשרה אנשים שמתפללים ששכינה מצויה עמהם, שנאמר (תהילים פ”ב, א’): “אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל”, ועדה היא התאספות של
אמר רבי יהושע בן לוי (ברכות מז:) – לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שיזכה וְיִמָּנֶה עם עשרה מתפללים הראשונים, שאפילו מאה אנשים באים אחריו,
בית הכנסת נקרא “מקדש מעט”, משום שבשעה שנחרב בית המקדש, התנפצו אבניו לרסיסים, והתפזרו בכל העולם כולו, וכל מקום בעולם שנפל רסיס של אבן מבית
בקריאת שמע נאמר (דברים ו’, ה’): “וְאָהַבְתָּ אֵת ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ”, ונשאלת השאלה: מדוע לא כתוב בכל ליבך? מדייקת המשנה במסכת ברכות (פרק ט’,
מורנו ורבנו הרב בנימין בצרי זצוק”ל אמר לנו שצריך להיזהר ולפקוח עיניים שהתפילה שלך לא תבוא על חשבון התפילה של בנך. אביו רבי ששון זצוק”ל
כתב בספר “גן האמונה”, קיבלתי מרבי ומורי הרב אליעזר ברלנד שליט”א: שחינוך הילדים תלוי בתשעים ותשע אחוז בתפילה, ואחוז אחד בדוגמא אישית, ואפילו ההורים הטובים
אמר הגאון רבי ישראל מסלאנט: אל יאמר אדם: “עונה זו יפה לתפילה ועונה זו אינה יפה”, “עכשיו עייף אני מעבודה קשה ומקוצר רוח”, “אין לי
סיפר מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק”ל על אדם בשם מר פוליטי שהיה גבאי בישיבת “פורת יוסף”, שסיפר לו שבעודו בטורקיה, היה לו שם בית חרושת
בעיר פוזנא היה חולה שהגיע עד שערי מוות והרופאים התייאשו מחייו, ואמרו הרופאים שאין תרופה למחלתו. בינתיים נודע שפמליית המלך עוברת דרך פוזנא, מיהרו והביאו
רב קהילה מניו ג’רזי סיפר מעשה מדהים ואמיתי שהיה עד לו: אישה ישישה בבית אבות סמוך לקהילתו נפטרה, ילדיה שביקרו אותה באופן קבוע ודאגו לצרכיה,
איזה תפילות מתפללים? אברהם אבינו תיקן את תפילת שחרית, יצחק אבינו את תפילת מנחה, ויעקב אבינו את תפילת ערבית, והפלא ופלא התפילה רמוזה בשמותיהם: האות
אם יאמרו לאדם שיש לו קו פתוח 24 שעות ביממה להתקשר לאדם חשוב שיכול לעזור לו בכל תחום בחיים, כמה היה שמח ומאושר על כך.
מובא ב”מדרש תנחומא”: שיש בכוח התפילה לשנות את הטבע, ולהפוך את האדם ממציאות אחת למציאות אחרת. מסופר במסכת ברכות (י.), שישעיהו הנביא אמר לחזקיהו המלך:
מספרת הגמרא (בבא מציעא פה:), שאליהו הנביא היה רגיל לבוא לישיבתו של רבי יהודה הנשיא, יום אחד היה ראש חודש, והתאחר אליהו הנביא ולא הגיע
מספרת הגמרא (כתובות קד.), שבאותו היום בו נסתלק רבי יהודה הנשיא לבית עולמו, גזרו חכמים תענית ותפילה לבקש רחמים עליו שיחיה, וגזרו חכמים: כל מי
היה רבי מאיר אומר (ראש השנה יח.), שניים שעלו למיטה וחוליין שווה, וכן שניים שעלו לגרדום שהוא בית משפט שדנים בו נפשות להריגה כדי שידנו
דבר שמושג על ידי תפילה הערך שלו שונה לחלוטין, כמו שמצינו בגמרא בברכות (לא:) על חנה שהתפללה רבות שיוולד לה בנה שמואל, וכאשר אמר לה
א. הנהיג מורנו ורבנו הרב בנימין בצרי זצוק”ל: שביום חופתו של האדם ינצל את רובו בלימוד התורה ובתפילות רבות ולא בטיולים ובצילומים, ועל ידי כך
מורנו ורבנו הרב בנימין בצרי זצוק”ל אמר לנו: יש עניין לכל אדם להקיף כמה שיותר תורה במשך חייו, בתחילה חמישה חומשי תורה, ואחר כך את
בהרבה מקומות הפליגו חז”ל במעלת הלומד תורה בלילה, כמו שאמר ריש לקיש (חגיגה יב:) – כל העוסק בתורה בלילה הקב”ה מושך עליך חוט של חסד
מסופר על החפץ חיים, שכידוע חיבר הרבה ספרים כגון שמירת הלשון, אהבת חסד, וכן את ה”משנה ברורה” (שישה חלקים על כל חלק אורח חיים שבשולחן
מספרים שהגאון רבי חיים מבריסק זצוק”ל, אמר פעם לתלמידיו: אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, דהיינו: אם אדם היה מתאר לעצמו כי הוא
מספרים על הגאון רבי זלמן בעל התניא שהיה גר בסמוך לחצר של תלמוד תורה, ובאמצע החצר היה עמוד של בנין, גבוה עשרה מטר, והתלמידים התחרו
מטרתו של היצר הרע, היא להפיל את האדם ולהטותו מדרך האמת. לפעמים אדם נכנס לייאוש אחרי שהוא נפל באיזו שהיא עבירה, והוא אומר לעצמו: זהו
אומר “אור החיים” הקדוש (כי תבוא, י’): שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף
א. מבואר במסכת עירובין (נד.) – כי יש ללמוד בקול, כי אז משתפים גם את חוש השמיעה ולא רק את חוש הראייה. ב. ללמוד תורה
מורנו ורבנו הרב בנימין בצרי זצוק”ל אמר לנו: מי שלא מוציא את לימודו בפה ממש, לא ילמדו אותו בשמים את מה שלמד בעולם הזה, ועל
משה רבינו ביקש שלא יכתב בפרשת ויקרא “ויקרא אל משה”, לשון חשיבות וחיבה, אלא ויקר, במקרה ובאקראי, ומשלא נענה, המשיך וביקש שלכל הפחות יורשה לכותבו
פה ניתן להקדיש.
תוכן