כללי

מורנו ורבנו הרב בנימין בצרי זצוק”ל אמר לנו: יש עניין לכל אדם להקיף כמה שיותר תורה במשך חייו, בתחילה חמישה חומשי תורה, ואחר כך את

בהרבה מקומות הפליגו חז”ל במעלת הלומד תורה בלילה, כמו שאמר ריש לקיש (חגיגה יב:) – כל העוסק בתורה בלילה הקב”ה מושך עליך חוט של חסד

מסופר על החפץ חיים, שכידוע חיבר הרבה ספרים כגון שמירת הלשון, אהבת חסד, וכן את ה”משנה ברורה” (שישה חלקים על כל חלק אורח חיים שבשולחן

מספרים שהגאון רבי חיים מבריסק זצוק”ל, אמר פעם לתלמידיו: אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, דהיינו: אם אדם היה מתאר לעצמו כי הוא

מספרים על הגאון רבי זלמן בעל התניא שהיה גר בסמוך לחצר של תלמוד תורה, ובאמצע החצר היה עמוד של בנין, גבוה עשרה מטר, והתלמידים התחרו

מטרתו של היצר הרע, היא להפיל את האדם ולהטותו מדרך האמת. לפעמים אדם נכנס לייאוש אחרי שהוא נפל באיזו שהיא עבירה, והוא אומר לעצמו: זהו

אומר “אור החיים” הקדוש (כי תבוא, י’): שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף

א. מבואר במסכת עירובין (נד.) – כי יש ללמוד בקול, כי אז משתפים גם את חוש השמיעה ולא רק את חוש הראייה. ב. ללמוד תורה

מורנו ורבנו הרב בנימין בצרי זצוק”ל אמר לנו: מי שלא מוציא את לימודו בפה ממש, לא ילמדו אותו בשמים את מה שלמד בעולם הזה, ועל

משה רבינו ביקש שלא יכתב בפרשת ויקרא “ויקרא אל משה”, לשון חשיבות וחיבה, אלא ויקר, במקרה ובאקראי, ומשלא נענה, המשיך וביקש שלכל הפחות יורשה לכותבו

הגמרא במסכת כתובות (סג.) מספרת: שלאחר י”ב שנה שבהן למד תורה רבי עקיבא חזר לביתו והביא עמו שתים עשרה אלף תלמידים, ולפני שנכנס לביתו שמע

בישיבת ראדין שימש כראש ישיבה הגאון רבי נפתלי טרופ זצ”ל שהיה ידוע לשם דבר בגודל למדנותו, כשחלה רבי נפתלי ומצבו היה אנוש, הבחורים לא חדלו

מובא ב”פרקי אבות” (פרק ו’, משנה ב’): אמר רבי יהושע בן לוי: בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת: “אוי להם לבריות

שואל רבנו יוסף חיים בעל “הבן איש חי” זיע”א: מדוע התורה ניתנה לבני ישראל במדבר, ולא ניתנה לאבותינו הקדושים אברהם, יצחק ויעקב שהיו קדושים וטהורים?

מספרת הגמרא (כתובות סב:) שרבי עקיבא היה רועה הצאן של כלבא שבוע שהיה עשיר גדול, ונקרא כך משום שכל הנכנס לביתו רעב ככלב היה יוצא

מכת הברד מכונה ‘כל מגפותי’. והקב”ה מבהיר שבשש המכות הקודמות הוא רק רצה להראות את כוחו, ומשמע שזאת המכה המשמעותית ביותר, שנועדה להראות את כוחו של ה’ בכל הארץ.

פרשת ראה-חלק ילדים ב”ה סיפור לשבת הגמ’ אומרת (מסכת גיטין דף ז.) שבאם רואה אדם שמזונותיו מצומצמים שיעשה יותר צדקה ועי”ז יתרבו נכסיו, וכל שכן

פרשת דברים- חלק ילדים ב”ה סיפור משה רבינו מוכיח את עם ישראל לפני מותו בדרך רמז, על מנת לא לפגוע בכבודן של ישראל. יש מצוה

פרשת מטות-חלק ילדים ב”ה סיפור סיפר הגאון ר’ מאיר שפירא זצ”ל ראש ישיבת חכמי לובלין לתלמידיו, שבהיותו רב בלובלין, ראה בפנקס החברא קדישא סיפור שמצוה

פרשת אחרי מות – חלק הילדים סיפור השוכן אתם בתוך טומאתם” ה”חוזה מלובלין” היה אומר: חביב עלי רשע היודע שהוא רשע, מצדיק היודע שהוא צדיק.

פרשת שמיני – חלק הילדים סיפור לשבת המגיד מדובנא הביא משל מאלף להסבר העניין: שר אחד רצה לבנות עיר שתתייחד ביופי ותועלת לכל העולם. הוא

פרשת בהעלותך – דבר הרב עשה שלהבות על הפסוק “בהעלותך את הנרות” – מבי רש”י שצריך שתהיה שלהבת עולה מאליה. כלומר אהרן היה צריך לטפל

פרשת אחרי מות קדושים – חלק הילדים פירש רש”י, ואת שבתותי תשמורו – סמך שמירת שבת למורא אב, לומר אע”פ שהזהרתיך על מורא אב ואם,

הדף היומי פסחים דף ע”ב לכל שיעורי הדף היומי לחץ כאן לדף היומי של אתמול לחץ כאן

הדף היומי פסחים ק”ד