חומש יומי-אחרי מות
פרשת אחרי מות – ראשון פרשת אחרי מות – שני פרשת אחרי מות – שלישי פרשת אחרי מות – רביעי פרשת
פרשת אחרי מות – ראשון פרשת אחרי מות – שני פרשת אחרי מות – שלישי פרשת אחרי מות – רביעי פרשת
פרשת מצורע- ראשון פרשת מצורע – שני פרשת מצורע – שלישי פרשת מצורע- רביעי פרשת מצורע- חמישי פרשת מצורע –
פרשת תזריע – ראשון פרשת תזריע – שני פרשת תזריע – שלישי פרשת תזריע – רביעי פרשת תזריע – חמישי פרשת תזריע – שישי
פרשת בחוקותי – ראשון פרשת בחוקותי – שני פרשת בחוקותי – שלישי פרשת בחוקותי – רביעי פרשת בחוקותי – חמישי פרשת בחוקותי – שישי פרשת
פרשת בהר- ראשון פרשת בהר – שני פרשת בהר – שלישי פרשת בהר – רביעי פרשת בהר – חמישי פרשת בהר – שישי פרשת בהר
פרשת אמור – ראשון פרשת אמור – שני פרשת אמור – שלישי פרשת אמור – רביעי פרשת אמור – חמישי
סיפר מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק”ל על אדם בשם מר פוליטי שהיה גבאי בישיבת “פורת יוסף”, שסיפר לו שבעודו בטורקיה, היה לו שם בית חרושת
בעיר פוזנא היה חולה שהגיע עד שערי מוות והרופאים התייאשו מחייו, ואמרו הרופאים שאין תרופה למחלתו. בינתיים נודע שפמליית המלך עוברת דרך פוזנא, מיהרו והביאו
רב קהילה מניו ג’רזי סיפר מעשה מדהים ואמיתי שהיה עד לו: אישה ישישה בבית אבות סמוך לקהילתו נפטרה, ילדיה שביקרו אותה באופן קבוע ודאגו לצרכיה,
איזה תפילות מתפללים? אברהם אבינו תיקן את תפילת שחרית, יצחק אבינו את תפילת מנחה, ויעקב אבינו את תפילת ערבית, והפלא ופלא התפילה רמוזה בשמותיהם: האות
אם יאמרו לאדם שיש לו קו פתוח 24 שעות ביממה להתקשר לאדם חשוב שיכול לעזור לו בכל תחום בחיים, כמה היה שמח ומאושר על כך.
מובא ב”מדרש תנחומא”: שיש בכוח התפילה לשנות את הטבע, ולהפוך את האדם ממציאות אחת למציאות אחרת. מסופר במסכת ברכות (י.), שישעיהו הנביא אמר לחזקיהו המלך:
מספרת הגמרא (בבא מציעא פה:), שאליהו הנביא היה רגיל לבוא לישיבתו של רבי יהודה הנשיא, יום אחד היה ראש חודש, והתאחר אליהו הנביא ולא הגיע
מספרת הגמרא (כתובות קד.), שבאותו היום בו נסתלק רבי יהודה הנשיא לבית עולמו, גזרו חכמים תענית ותפילה לבקש רחמים עליו שיחיה, וגזרו חכמים: כל מי
היה רבי מאיר אומר (ראש השנה יח.), שניים שעלו למיטה וחוליין שווה, וכן שניים שעלו לגרדום שהוא בית משפט שדנים בו נפשות להריגה כדי שידנו
דבר שמושג על ידי תפילה הערך שלו שונה לחלוטין, כמו שמצינו בגמרא בברכות (לא:) על חנה שהתפללה רבות שיוולד לה בנה שמואל, וכאשר אמר לה
א. הנהיג מורנו ורבנו הרב בנימין בצרי זצוק”ל: שביום חופתו של האדם ינצל את רובו בלימוד התורה ובתפילות רבות ולא בטיולים ובצילומים, ועל ידי כך
מורנו ורבנו הרב בנימין בצרי זצוק”ל אמר לנו: יש עניין לכל אדם להקיף כמה שיותר תורה במשך חייו, בתחילה חמישה חומשי תורה, ואחר כך את
בהרבה מקומות הפליגו חז”ל במעלת הלומד תורה בלילה, כמו שאמר ריש לקיש (חגיגה יב:) – כל העוסק בתורה בלילה הקב”ה מושך עליך חוט של חסד
מסופר על החפץ חיים, שכידוע חיבר הרבה ספרים כגון שמירת הלשון, אהבת חסד, וכן את ה”משנה ברורה” (שישה חלקים על כל חלק אורח חיים שבשולחן
מספרים שהגאון רבי חיים מבריסק זצוק”ל, אמר פעם לתלמידיו: אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, דהיינו: אם אדם היה מתאר לעצמו כי הוא
מספרים על הגאון רבי זלמן בעל התניא שהיה גר בסמוך לחצר של תלמוד תורה, ובאמצע החצר היה עמוד של בנין, גבוה עשרה מטר, והתלמידים התחרו
מטרתו של היצר הרע, היא להפיל את האדם ולהטותו מדרך האמת. לפעמים אדם נכנס לייאוש אחרי שהוא נפל באיזו שהיא עבירה, והוא אומר לעצמו: זהו
אומר “אור החיים” הקדוש (כי תבוא, י’): שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף
א. מבואר במסכת עירובין (נד.) – כי יש ללמוד בקול, כי אז משתפים גם את חוש השמיעה ולא רק את חוש הראייה. ב. ללמוד תורה
מורנו ורבנו הרב בנימין בצרי זצוק”ל אמר לנו: מי שלא מוציא את לימודו בפה ממש, לא ילמדו אותו בשמים את מה שלמד בעולם הזה, ועל
משה רבינו ביקש שלא יכתב בפרשת ויקרא “ויקרא אל משה”, לשון חשיבות וחיבה, אלא ויקר, במקרה ובאקראי, ומשלא נענה, המשיך וביקש שלכל הפחות יורשה לכותבו
הגמרא במסכת כתובות (סג.) מספרת: שלאחר י”ב שנה שבהן למד תורה רבי עקיבא חזר לביתו והביא עמו שתים עשרה אלף תלמידים, ולפני שנכנס לביתו שמע
בישיבת ראדין שימש כראש ישיבה הגאון רבי נפתלי טרופ זצ”ל שהיה ידוע לשם דבר בגודל למדנותו, כשחלה רבי נפתלי ומצבו היה אנוש, הבחורים לא חדלו
מובא ב”פרקי אבות” (פרק ו’, משנה ב’): אמר רבי יהושע בן לוי: בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת: “אוי להם לבריות
פה ניתן להקדיש.
תוכן