הרב מאור דוד כהן

שורש המהפך בעולם של השנים האחרונות. מדוע המים להם חומה מימינם ומשמאלם?

מדוע דווקא הילד שישאל מחר? מה הכוונה כאן במילה מחר? הרי גם אם הילד ישאל היום צריכים להסביר לו את שאלתו בתורה.. בפרשתנו התורה כותבת

יש לשים לב אל הילד שבוכה בעריסה. גם אם הוא כבר בן חמישים ומעלה..

הירידה למצרים הינה גם היום. צריכים להחיות את הילדים, ולהיזהר שלא יושלכו ליאור הרוחני ח”ו

שהרי משה הגיע למקום יותר גבוה בנבואתו ובעוצמת הגילוי שהביא עמו. ואיך ייתכן שהיה חסר אצלו מה שאצל האבות היה בלי שום פקפוק? אלא מוסבר בתורת החסידות שהאבות היו שייכים יותר לבחינת המידות, ומשם הייתה תכלית עבודתם. אברהם מצד מידת החסד, (נתינה והשפעה), יצחק מצד הגבורה (עמידה בתוקף), ויעקב מבחינת התפארת (התכללות המידות). בעוד משה רבנו – עבודתו הייתה עבודת המוחין. השגה תכליתית ומהותית עד לדרגות נבואה שלא קם נביא כמשה

פרשת שופטים-דבר הרב ב”ה פרשת שופטים פרשתנו מדברת על שופטים ועל שוטרים.   ומסבירים חז”ל שהשופטים הם הדיינים שפוסקים ומכריעים את הדין. (על פי משפטי

פרשת ראה- דבר הרב ב”ה ראה – אנכי ! פרשתנו פותחת בציווי שהוא גם עצה אלוקית נפלאה : “ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה…. ”

פרשת עקב- דבר הרב ב”ה שומעים גם בעקב? פרשתו מתחילה בפסוק “והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר [השם אלוקיך] לך את

פרשת דברים- דבר הרב ב”ה מי רואה בשמחתה של ירושלים? הגמרא במסכת תענית מספרת לנו ש”כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה”, ולכאורה הדבר תמוה

פרשת מסעי- דבר הרב ב”ה היעד – הנסיעה. בפרשתנו אנו מוצאים דבר והיפוכו.   כתוב בתחילת פרשתנו “ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה

פרשת מטות- דבר הרב ב”ה אמת או חובה? מצווה תורתנו הקדושה בתחילת פרשתנו : “איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על

בהגיון או ברוח הקודש? בפרשתנו אנו מוצאים דבר פלא : התורה מצווה לחלק את הארץ כך : “לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי

פרשתנו מתחילה בציווי המיועד לאהרן הכהן : “בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות” ומפרש רש”י על כך שצריך שהשלהבת תהיה עולה

פרשת נשא – שבועות – דבר הרב ב”ה גם אתה אתה יכול לקבל את התורה! בעמדנו בשבת קודש שהיא גם ערב שבועות הלב מתמלא בכמיהה

פרשת אחרי מות – דבר הרב לרדת  נמוך כל מיתתם של נדב ואביהוא מסביר אור החיים הקדוש שהייתה זו מיתה של התעלות רוחנית גדולה מאוד.

בפרשתנו כתוב “ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל” והיינו – שמשה קורא לאהרן ולבניו ולזקני ישראל להגיע אליו לאהל מועד.    אך הדבר

ואלה (רק) שמות בני ישראל… מאחר ומיניינם של בני ישראל היורדים מצריימה, והידיעה על ירידתם כבר נשנתה בפרשת ויגש – שואלים המפרשים מדוע חוזרת ושונה

בפרשתנו אנו מוצאים את ברכות יעקב אבינו לבניו. ושם הוא משבח את יהודה ואומר “גור אריה יהודה מטרף בני עלית”. ויש בזה שתי עניינים. (וכפירוש

אחד העניינים המרגשים ביותר המופיעים בפרשתנו היא התוודעות יוסף לאחיו. יוסף שובר את חומותיו הנוקשים, ואת הסתרת זהותו, ומתרכך לאחר ימים מורטי עצבים שבהם התנכר

בפרשתנו מסופר כי יוסף הצדיק נשאר שנתיים בבית האסורים, וזאת משום שבטח (שלא כדרגתו) בשר המשקים שיזכירהו לפרעה, מאחר והוא נמצא שם על לא עוול

על הפסוק : “ויוסף הורד מצרימה” (שמרמז על תחילת ירידת הגלות למצריים) נאמרו שלושה פירושים בביטוי “הורד”. א) שנעשתה ביוסף ירידה – שמבנו של יעקב

פרשת ויצא – דבר הרב לא לפחד מירידה יעקב אבינו ע”ה בשונה מאבותיו הקדושים דווקא יורד לחרן. כי הנה אברהם השתדל בכל כחו להגיע לארץ

התורה לא מספרת לנו פרטים רבים על יצחק אבינו. ובכל זאת, אחד העניינים שהתורה מאריכה בהם בעניינו הוא אודות בארות המים אשר חפרו עבדיו. התורה