מרים שלי

בדרך כלל רגילים להודות רק על הנס שנעשה עמהם ועל היחלצותם מן הצרה. אבל האמת צריכים הם להודות לא רק ההצלה אלא גם על היותם בצרה

מה גדול הוא יום הפורים, שבו מתכנסים “בכל דור ודור, משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר”. והשמחה מרקיעה שחקים, כי יושבים אנו במשתה של מלכו

בציווי על שמירת השבת “אך את שבתותי תשמרו” נקטה התורה לשון הכוללת שבתות הרבה. תמה על כך בעל ה”חפץ חיים ” מה פשר הדבר ?

הגר”ש וולבה שליט”א בספרו “עלי שור” אומר כוח אחד מקנן בכל אדם – העמוק שבכוחות. וכוח כביר הוא. למעשים הוא מביא, וגם את הדרך הוא

אמירת הברכה על כל דבר מאכל או משקה היא פעולה שגרתית שאנו עושים עשרות פעמים מדי יום. הבה נתבונן בגודל השעה של אמירת הברכה, הבה

הסגולה של “אין עוד מלבדו” אינה עוד קמע אלא היא מהות חיינו ותכליתם. שנאמר: “וידעת היום והשבת אל לבבך, כי האלוקים, בשמים ממעל, ועל הארץ

דוד המלך ע”ה אומר: “ואני תפילה”, וכן כתב רבנו יונה ב”שערי תשובה”: “אני איש תפילה”. הגדרה זו מעידה על קשר מיוחד שבין האדם לבין התפילה.

“וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לבו וגו’”. כאשר נתבונן בכל פרשת עשר המכות נראה שבשעה שהמכות באו אל פרעה הוא

מצות הביטחון הנגזרת מתוך מצות האמונה, מחייבת את האדם לבטוח ולהאמין שכל מה שנעשה עמו הוא בוודאי לטובה. יש מקרים שבהם צרה פוקדת את האדם,

“וירא מנוחה כי טוב וגו’ ויט שכמו לסבול”. כל בר בי רב יודע כי דרך קניינה של התורה היא במנוחת הנפש בלי שום מפריעים. מן

“ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו” בספר “אור יהל” מובא משל המלמד אותנו כיצד יש להתבונן בפרשיות התורה. והמשל הוא לשני אנשים המבקרים

“וישלח יעקוב מלאכים” בהתנהגותו של עשיו, אנו מוצאים סתירה. מצד אחד הוא אינו מתפעל כלל מן המלאכים משנשלחו אליו על ידי יעקוב, כמו שנאמר: “וישובו

“וְעַל־חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת־אָחִיךָ תַּעֲבֹד וגו” בברכת יצחק ליעקב ולעשיו יש לעמוד על כמה תמיהות: א) מה ראתה רבקה להבטיח ליעקב את הברכות? ב) האם אפשר

“ויאמר ה’ אדוני אברהם הקרה נא לפני היום” הסבא מנובהרדוק זצ”ל הקשה בספר “מדרגות האדם” כמה קושיות בעניין התנהגותו ודבריו של אליעזר עבד אברהם. א.

“ויהי אחד הדברים האלה והאלוקים נסה את אברהם”. מקשים העולם על השוני ביחסה של התורה אל הניסיון הראשון לעומת הניסיון האחרון – הוא לפלא בעיני

חכמינו זכרונם לברכה מדריכים אותנו בעצות שונות כדי לזכות בדין. אחת מן הדרכים שבאמצעותה נתן להינצל מן הדין היא להעביר על המידות. בגמרא מובא: “אמר

“כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו”.
אין לך דואג לטובתו של האדם יותר מהחכמה, הנבואה והתורה.

“והיה לא תשמע בקול ה’ אלוקיך” וגו’.
בכוח שמיעת התוכחה להביא את האדם להתעוררות גדולה, אומר הגר”ר לוינשטיין זצ”ל.

“זכור את אשר עשה ה’ אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים”.
“נצטווינו לזכור בפה ולהשיב אל ליבנו מה שעשה ה’ יתעלה למרים כשדברה באחיה

“לא תירא מהם כי ה’ אלוקיך עמך המעלך מארץ מצרים”.
חובת המאמין השלם אומר הגר”י לוינשטיין זצ”ל להאמין שאין נבצר מהקדוש ברוך הוא לעשותו! האדם חייב לדעת ולהכיר שאין בטבע ובבריאה שום חוק עצמאי ,אלא הגל נעשה על פי רצונו יתברך.

“ראה אנוכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה”.
“ברכה וקללה למה נאמר, לפי שנאמרו ‘החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה'”.
שמא יאמרו ישראל ונתן המקום לפנינו שתי דרכים מדרך החיים ודרך המוות, נלך באיזו שנרצה. תלמוד לומר: ‘ובחרת בחיים’.

“ועתה ישראל מה ה’ אלוקיך שאל מעמך כי אם ליראה”.
הגדרת מצוות היראה כיסוד המצוות מחייבת אותנו. אמר הג”ר אורי שרגא הלוי קלרמן שליט”א עלינו לבדוק אם אנו מקיימים מצווה זו בדקדוק.

“אתה הראית לדעת כי ה’ הוא האלוקים אין עוד מלבדו”.
הקדוש ברוך הוא נתן למרכבה הטמאה כוח לשנות סדרי טבע המזלות שהם נקראים פמליא של מעלה, אבל שלא יהא בכוחה לשנות חלילה מסדר הפעולות הקדושות של כוחות המרכבה הקדושה.

אולם השמחות היה הומה אדם, כולם שמחים ומתרגשים.
לא בכל יום משתלבת מצווה לשמח חתן וכלה עם מצות “לב אלמנה ארנין”.

“ויאמר אלעזר הכוהן וגו’ זאת חוקת התורה אשר ציווה ה’ את משה”.
“ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם חוכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו…”