topadmin

איך אפשר לחיות ביחד כשלא מסכימים

וידבר ה’ אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה’ אשר תקראו אֹתם מקראי קדש, אלה הם מועדי. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו, שבת הִוא לה’ בכל מושבתיכם (ויקרא כג, א-ג).

הגר”ח פרידלנדר זצ”ל בספרו “שפתי חיים “מביא בשם הרב מפוניבז’ זצ”ל – י”ב אלף תלמידים היו לרבי עקיבא. וכולם בפרק אחד מתו. למה? שהיתה עיניהם

ה’ הוא קדוש, אז איך אנו יכולים בכלל לקדש את שם ה’? מהו ההבדל בין ה’ לבין שם ה’?

“וקדשתו כי את לחם אלוקיך הוא מקריב קדוש יהיה לך כי קדוש אני ה’ מקדישכם” ( כא, ח) וקדשתו – תנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון” ( גיטין נ”ט : ) .

בפרשת אמור לומדים להזהיר את הגדולים על הקטנים. החסידות מסבירה שמלמדים אותם לזהור, ורשב”י מלמד אותנו איך לעשות זאת קודם כל עם עצמנו.

מה עדיף יותר להיות קדוש ופרוש ונעלה או מתמודד עם יצרים ומודה להשם על ישועתו כל פעם בעולמות התחתונים? התשובה צריכה להיות מובנת… הרב מאור

מבט מעניין על תהליך התשובה וסדרו מלמעלה. ישנה תשובה שמגיעה מלמעלה וישנה התשובה שצריך כל אחד ואחד לעשות

“וזאת תהיה תורת המצורע… והובא אל הכהן. טהרת המצורע וריפויו אינה תלויה ברופא, אומר ה”חפץ חיים”, כי אם בכהן. והטעם לפי שנגע הצרעת בא על

רעיון לפרשת תזריע מצורע וליום הזיכרון

“אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר” פרשת תזריע מתחילה בתורת טומאת האדם, ופותח בפסוק “אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים” (ויקרא יב, ב). ואמרו

“וביום השמיני ימול בשר ערלתו”. הגמרא במסכת שבת, (דף קלב), לומדת מהמילה “וביום”, שאפילו חל היום השמיני בשבת- מלין אותו. כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך (יו”ד רסו´, ב´) .

הרב מאור דוד כהן בשיעור מיוחד לשבת הגדול. מה מיוחד כל כך בשבת הגדול? הרי היו עוד מאורעות גדולים של ניסים בעם ישראל שחוגגים ממש? מסתבר