ממשיכים קדימה! אכלוס בית הכנסת “אחוזת הנשיא”.
דווקא בעיצומה של המלחמה שהיא מלחמה עצומה בין קודש לחול. דווקא עכשיו עם ישראל משקיע בצדקה האמיתית. בניית היהדות ובית התפילה. צדקה תציל ממוות אינה רק סיסמא. זוהי דרך חיינו. חיים לא של ניסים מקריים אלא ניסים אלוקיים המושתתים על היכולת שלנו להמשיך ולבנות ולהתקדם.
הצטרפו אלינו למאמץ האמיתי של סיום האיכלוס רגע לפני שמתחילים את עבודת הקודש פנימה.
בפרשתנו פונים בני גד וראובן ומבקשים ממשה בקשה מפתיעה: אל תעבירנו את הירדן. הם מבקשים להתיישב בנחלה שממזרח לירדן – השטח שנכבש מידי סיחון מלך האמורי, ולא להכנס לארץ כנען עצמה שממערב לירדן.
“זאת חוקת התורה אשר ה’ את משה. אך את הזהב ואת הכסף את הנחושת את הברזל את הבדיל ואת העופרת . כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר, אך במי נידה יתחטא וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים ” (לא, כא – כג).
בתחילת פרשת פנחס נאמר: “פנחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם וגו’. לכן אמור הנני נותן
שאלו פעם את הרבנית חיה מושקא מליובאוויטש מה הרגע הכי חשוב בחיים שלה. תשובתה הייתה : “עכשיו”!
אם פנחס נהג כראוי – אז למה הוא היה זקוק לברית שלום? מדוע רצו חכמים לנדות את פנחס? כמה ברכות יש באמת בתפילת 18, ואיך זה קשור לפרשת פנחס?
“מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה” (כח, כג) “אשר לעולת התמיד” – כל התדיר מחברו קודם את חברו , תמידין קודמין למוספין, מוספי שבת קודמין למוספי ראש חודש, מוספי ראש חודש קודמין למוספי ראש השנה, שנאמר מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד, מה תלמוד לומר לעולת התמיד? למימר דהך דתדיר תיקדום (זבחים פ”ט ע”א) .
פרשה שלמה מוקדשת בתורה לניסיונו של בלעם לקלל את עם ישראל. מי יודע מה קורה אילו היה בידו לבצע את זממו. ומדוע? משום שבלעם לא קילל סתם כך. הוא חיפש נקודות תורפה בעם ישראל, כדי לקטרג עליהם ולעורר את זעמו של הקדוש ברוך הוא.
בסיום פרשתנו ישנו סיפור מוזר לחלוטין. מסופר שבני ישראל נפלו בתוך עבודה זרה מוזרה ביותר הנקראת “בעל פעור”.
“ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אלים” (כג, כט) “שבעה מזבחות וגו’ ” – אמר רב יהודה אמר רב, לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות ואף על פי שלא לשמה , שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שהרי בשכר מ”ב קורבנות שהקריב בלק מלך מואב, זכה ויצתה ממנו רות שיצא ממנה שלמה שכתוב ביה אלף עולות יעלה ( סוטה מ”ז ע”א ) .
איך יכול אדם מושחת להיות נביא? למה הוא מתפאר בכך שעינו סתומה?
אומר הרב לוינשטיין זצ”ל שלפי חז”ל, ההסתכלות בחוקי הבריאה והתורה מביאה אותנו להכרת ייחוד הבורא בעולם.
עם ישראל מתלונן במדבר שוב ושוב, מדוע דווקא כעת מגיע העונש של נשיכת הנחשים? למה דווקא נחשים ולא דובים או אריות?
“… ותמת שם מרים ותיקבר שם” .( כ, א ) “… וימת אהרון שם בראש ההר…” ( כ . כח ) “ותמות שם מרים” – תניא, אמר רבי אמי, למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך, מה פרה אדומה מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת” (מועד קטן כ”ח ע”א). “את אהרון ואת בגדיו” – תניא, אמר רבי אלעזר, למה נסמכה מיתת אהרון לבגדי כהונה, לומר לך, מה בגדי כהונה מכפרים אף מיתתן של צדיקים מכפרת” (מועד קטן כ”ח ע”א).
בפרשתנו מסופר שהעם היה צמא למים. הרקע לכך הוא שהבאר שהיה קיים לעם ישראל ארבעים שנה במדבר בזכות מרים הפסיק להתקיים עוד לאחר מיתתה, והעם היה צמא למים. והתלוננו קשות ובאו בתביעה למשה שיספק להם מים למחייה.
מדוע מכונה המחלוקת שבפרשתנו ‘מחלוקת קורח וכל עדתו’ ולא ‘מחלוקת עדת קורח מול משה ואהרן’? איך יתכן שכל אחד מ250 מקטירי הקטורת היה בטוח שהוא זה שיזכה?
“ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל” .( טז, כה ) “ויקם משה וילך” – אמר רב אשי מלמד שאין מחזיקין במחלוקת . אמר רב, כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו, שנאמר “ולא יהיה כקרח ועדתו” (סנהדרין ק”י ע”א).
לכל אדם יש ייעוד ותכלית בחיים, וכל אחד חי בתוך ה”משבצת” שייעדו לו בתכנית הכללית בבריאה.
קרח חכם היה. עד לזמן חטא המרגלים הוא לא חלק על מעמדו של אהרן. כי הבין שיש קדושה עליונה ויש קדושה תחתונה. יש אחד שמסוגל
חטא המרגלים סוגיה עמוקה היא. אפשר לתמצת את הוויכוח שבין כלב לבין שאר המרגלים בשני משפטים – כלב אמר: “עלה נעלה וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה”, והם אמרו: “לא נוכל לעלות”. מחלוקת זו מציגה בפנינו את שני צידי המטבע בנושא הערכת היכולת.
רעיון לפרשת שלח-לך מתורת מו”ר הרב דרוקמן הכ”מ. איך צדיקים וראשי שבטים נופלים בחטא כזה נורא? התשובה היא שהם חטאו מרוב צדיקות… צדיקות שלא מבינה את התפקיד שלנו בעולם הזה
“והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה´. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גורן כן תרימו אותה” .( טו, יט-כ )
בפרשתנו מסופר כיצד משה רבינו שולח שנים עשר אנשים ברורים וחשובים. ומצווה אותם לתור את הארץ ולברר על טיבה. יש המפרשים שהבירור היה על מנת להודיע על שבחה כדי לחבבה בעיני העם, ויש המפרשים שהבירור היה כדי לתכנן אחר כך איך לכבשה בדרך ההשתדלות.
