ברוך שם כבוד מלכותו – תכשיט או חומוס?
מדוע אנו אומרים ‘ברוך שם כבוד מלכותו’ בלחש? למה בכלל אומרים באמצע קריאת שמע מילים שלא כתובות בתורה? איך יתכן שחז”ל משווים מילים אלו לתכשיט מלכותי מצד אחד ולאוכל המוני ולא מכובד, מצד שני?
מדוע אנו אומרים ‘ברוך שם כבוד מלכותו’ בלחש? למה בכלל אומרים באמצע קריאת שמע מילים שלא כתובות בתורה? איך יתכן שחז”ל משווים מילים אלו לתכשיט מלכותי מצד אחד ולאוכל המוני ולא מכובד, מצד שני?
“כי יביאך ה’ אלוקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גויים רבים מפניך החיתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחוי והיבוסי שבעה גויים רבים ועצומים ממך ונתנם ה’ אלוקיך לפניך והכיתם החרם תחרים אותם לא תכרות להם ברית ולא תחנם ” (ו, א-ב) “ולא תחנם” – תניא, ולא תחנם – לא תתן להם חניה בקרקע, דבר אחר ולא תחנם – לא תתן להם חן, דבר אחר לא תחנם – לא תתן להם מתנת חינם (עבודה זרה כ’ ע”א ) .
אולם השמחות היה הומה אדם, כולם שמחים ומתרגשים.
לא בכל יום משתלבת מצווה לשמח חתן וכלה עם מצות “לב אלמנה ארנין”.
הגמרא במסכת מכות מביאה סיפור מדהים וזה לשונו (עם הערות על דעת עבדכם הכותב בלבד – בסוגריים)
מפרשתנו עולה שעיקר חטא המרגלים – איננו של המרגלים עצמם. מהו הגורם לכל צרות הגלות, לכל הרדיפות, הפוגרומים והגירושים? איך ניתן לתקן זאת בתשעה באב?
“אוכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תיתן לי ושתיתי…” (ב, כח) “אוכל בכסף תשברני …” – תניא, השלקות של עובדי כוכבים אסורין, דאמר קרא אוכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תיתן לי ושתיתי – כמים, מה מים שלא נשתנו מברייתן ע”י האור אף אוכל שלא נשתנה מברייתו ע”י האור (עבודה זרה ל”ז ע”ב) .
פרשת אחרי מות קדושים – דבר הרב בקשר לפרשיות שלפנינו מוצאים אנו שהן עוסקות כולן בענייני קדושה. החל מקדושת יום הכיפורים הגדול והנורא וכלה בקדושות
פרשת שופטים-דבר הרב ב”ה פרשת שופטים פרשתנו מדברת על שופטים ועל שוטרים. ומסבירים חז”ל שהשופטים הם הדיינים שפוסקים ומכריעים את הדין. (על פי משפטי
פרשת ראה- דבר הרב ב”ה ראה – אנכי ! פרשתנו פותחת בציווי שהוא גם עצה אלוקית נפלאה : “ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה…. ”
פרשת עקב- דבר הרב ב”ה שומעים גם בעקב? פרשתו מתחילה בפסוק “והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר [השם אלוקיך] לך את
פרשת דברים- דבר הרב ב”ה מי רואה בשמחתה של ירושלים? הגמרא במסכת תענית מספרת לנו ש”כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה”, ולכאורה הדבר תמוה
פרשת האזינו – דבר הרב פרשת האזינו חלה השנה בזמן גבוה ביותר, מלבד היותה נקראת בשבת – שהשבת עצמה קדושה היא. היא גם מלווה אותנו
פרשת וילך – שבת שובה – דבר הרב השבת הקדושה הקרובה הנקראת גם שבת שובה. ע”ש ההפטרה, מכונה גם שבת תשובה, הקשר בין שתי הפירושים
פרשת ניצבים – דבר הרב איך אפשר לעמוד ועוד ניצבים ביום הדין? בעומדנו רגע לפני ראש השנה אנו קוראים את פרשת ניצבים הנקראת תמיד בשבת
פרשת כי תבוא – דבר הרב כשתבוא – תאמר תודה פרשתנו מתחילה במצוות הביכורים. זוהי מצווה שהיסטורית נצטווינו בה בכניסתנו לארץ (לאחר כיבוש וחילוק). אך
פרשת כי תצא – דבר הרב ב”ה כי תצא מזה….. פרשתנו מתחילה בפסוקים : “כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו
פרשת ראה – דבר הרב העבודה הזרה של ימינו – ותיקונה פרשת ראה היא כידוע הכנה עצומה לראש השנה. ועד שהדבר רמוז במילה “היום” ואומרים
פרשת עקב – דבר הרב לשמוע את העקביים….. כתוב בפרשתנו “והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את הברית
פרשת ואתחנן – דבר הרב הלילות מתארכים אחד הדברים המופלאים שהיו בטו באב (שלכן מכונה גם בשם חג האהבה בפי כל) הוא שבנות ירושלים היו
פרשת דברים – דבר הרב למה גלות? פרשת דברים חלה תמיד לפני תשעה באב. ויוצא אם כך שהיא מסמלת את זמן הגלות והציפייה לגאולה (כל
פרשת השבוע כי תצא – פרשה פשוטה פרשת השבוע כי תצא – פרשה פשוטה מלחמת מצווה, מלחמת רשות. מלחמת מצווה – אלו כל המלחמות על
פה ניתן להקדיש.
תוכן