נביא יהודי ונביא גוי – איזה הבדל…
איך יכול אדם מושחת להיות נביא? למה הוא מתפאר בכך שעינו סתומה?
איך יכול אדם מושחת להיות נביא? למה הוא מתפאר בכך שעינו סתומה?
אומר הרב לוינשטיין זצ”ל שלפי חז”ל, ההסתכלות בחוקי הבריאה והתורה מביאה אותנו להכרת ייחוד הבורא בעולם.
עם ישראל מתלונן במדבר שוב ושוב, מדוע דווקא כעת מגיע העונש של נשיכת הנחשים? למה דווקא נחשים ולא דובים או אריות?
“… ותמת שם מרים ותיקבר שם” .( כ, א ) “… וימת אהרון שם בראש ההר…” ( כ . כח ) “ותמות שם מרים” – תניא, אמר רבי אמי, למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך, מה פרה אדומה מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת” (מועד קטן כ”ח ע”א). “את אהרון ואת בגדיו” – תניא, אמר רבי אלעזר, למה נסמכה מיתת אהרון לבגדי כהונה, לומר לך, מה בגדי כהונה מכפרים אף מיתתן של צדיקים מכפרת” (מועד קטן כ”ח ע”א).
בפרשתנו מסופר שהעם היה צמא למים. הרקע לכך הוא שהבאר שהיה קיים לעם ישראל ארבעים שנה במדבר בזכות מרים הפסיק להתקיים עוד לאחר מיתתה, והעם היה צמא למים. והתלוננו קשות ובאו בתביעה למשה שיספק להם מים למחייה.
מדוע מכונה המחלוקת שבפרשתנו ‘מחלוקת קורח וכל עדתו’ ולא ‘מחלוקת עדת קורח מול משה ואהרן’? איך יתכן שכל אחד מ250 מקטירי הקטורת היה בטוח שהוא זה שיזכה?
“ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל” .( טז, כה ) “ויקם משה וילך” – אמר רב אשי מלמד שאין מחזיקין במחלוקת . אמר רב, כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו, שנאמר “ולא יהיה כקרח ועדתו” (סנהדרין ק”י ע”א).
לכל אדם יש ייעוד ותכלית בחיים, וכל אחד חי בתוך ה”משבצת” שייעדו לו בתכנית הכללית בבריאה.
קרח חכם היה. עד לזמן חטא המרגלים הוא לא חלק על מעמדו של אהרן. כי הבין שיש קדושה עליונה ויש קדושה תחתונה. יש אחד שמסוגל
חטא המרגלים סוגיה עמוקה היא. אפשר לתמצת את הוויכוח שבין כלב לבין שאר המרגלים בשני משפטים – כלב אמר: “עלה נעלה וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה”, והם אמרו: “לא נוכל לעלות”. מחלוקת זו מציגה בפנינו את שני צידי המטבע בנושא הערכת היכולת.
רעיון לפרשת שלח-לך מתורת מו”ר הרב דרוקמן הכ”מ. איך צדיקים וראשי שבטים נופלים בחטא כזה נורא? התשובה היא שהם חטאו מרוב צדיקות… צדיקות שלא מבינה את התפקיד שלנו בעולם הזה
“והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה´. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גורן כן תרימו אותה” .( טו, יט-כ )
בפרשתנו מסופר כיצד משה רבינו שולח שנים עשר אנשים ברורים וחשובים. ומצווה אותם לתור את הארץ ולברר על טיבה. יש המפרשים שהבירור היה על מנת להודיע על שבחה כדי לחבבה בעיני העם, ויש המפרשים שהבירור היה כדי לתכנן אחר כך איך לכבשה בדרך ההשתדלות.
מדוע התקשה משה בהכנת המנורה? למה היה צורך שה’ יראה למשה מנורה מאש? ובכלל, למה חוזרים על מעשה המנורה אחרי שהוא כבר נכתב בפרשות העוסקות במשכן?
“ויצעק משה אל ה’ לאמר אל נא רפא נא לה ” ( יב, יג ) “רפא נא לה ” – אמר ר’ יעקב אמר רב חסדא, כל המבקש רחמים על חברו אין צריך להזכיר שמו, שנאמר “אל נא רפא נא לה” ולא קמדכר (מזכיר) שמה דמרים ( ברכות ל”ד ע”א ) .
בפרשתנו “על־פי ה’ יסעו בני ישראל ועל־פי ה’ יחנו כל־ימי אשר ישכן הענן על־המשכן יחנו” – ומוסבר בגמרא שכיוון שנסעו וחנו על פי השם. נחשב להם כאילו היו כל הזמן במקום אחד. (על אף שבפועל ובגשמיות עברו מסעות רבים).
ישנה גמרא מיוחדת במסכת מנחות שאומרת כך (הסוגריים בתרגום חופשי) : “אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב”ה שיושב וקושר כתרים
אברהם אבינו ולוט בן אחיו, יכולים לשמש לנו דוגמא ולימוד לשתי הגישות הנ”ל.
פרשתנו מקדישה כתשעים פסוקים לתיאור מפורט של חנוכת המזבח וקרבנות הנשיאים. בסוף הפרשה ישנו סיכום הפותח במילים: זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי
“ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם ” ( ו, כז ) “ושמו את שמי ” – תניא, אמר רבי יהושע בן לוי , מניין שהקב”ה מתאווה לברכת כוהנים , תלמוד לומר” ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם” ( סנהדרין י”ט:) .
חגגנו אתמול את יום ירושלים מצעד הדגלים והיום אנו נמצאים בעיצומה של שבת ירושלים על כן מטבע הדברים המאמר השבוע יעסוק בירושלים ובחרתי דווקא לדבר
בני קהת זכו לכבוד הגדול לשאת את כלי המשכן ובראשם ארון הברית. מדוע הדבר גרם למותם של רבים מבני קהת? מה אנחנו יכולים ללמוד מהם?
” ואלה תולדות אהרון ומשה ביום דיבר ה’ את משה בהר סיני ” ( ג, א ) “ואלה תולדות אהרון ומשה” – תניא, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, כל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו שנאמר ואלה תולדות אהרון ומשה וסמיך ליה ואלה שמות בני אהרון לומר לך אהרון ילד ומשה לימד לפיכך נקראו על שמו ( סנהדרין י”ט:) .
התראות
