ספר במדבר

מדוע התקשה משה בהכנת המנורה? למה היה צורך שה’ יראה למשה מנורה מאש? ובכלל, למה חוזרים על מעשה המנורה אחרי שהוא כבר נכתב בפרשות העוסקות במשכן?

“ויצעק משה אל ה’ לאמר אל נא רפא נא לה ” ( יב, יג ) “רפא נא לה ” – אמר ר’ יעקב אמר רב חסדא, כל המבקש רחמים על חברו אין צריך להזכיר שמו, שנאמר “אל נא רפא נא לה” ולא קמדכר (מזכיר) שמה דמרים ( ברכות ל”ד ע”א ) .

בפרשתנו “על־פי ה’ יסעו בני ישראל ועל־פי ה’ יחנו כל־ימי אשר ישכן הענן על־המשכן יחנו” – ומוסבר בגמרא שכיוון שנסעו וחנו על פי השם. נחשב להם כאילו היו כל הזמן במקום אחד. (על אף שבפועל ובגשמיות עברו מסעות רבים).

ישנה גמרא מיוחדת במסכת מנחות שאומרת כך (הסוגריים בתרגום חופשי) : “אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב”ה שיושב וקושר כתרים

“מִזְמוֹר לְדָוִד ה’ רֹעִי לֹא אֶחְסָר׃ בִנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי”׃ (תהילים כג’).

אברהם אבינו ולוט בן אחיו, יכולים לשמש לנו דוגמא ולימוד לשתי הגישות הנ”ל.

פרשתנו מקדישה כתשעים פסוקים לתיאור מפורט של חנוכת המזבח וקרבנות הנשיאים. בסוף הפרשה ישנו סיכום הפותח במילים: זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי

“ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם ” ( ו, כז ) “ושמו את שמי ” – תניא, אמר רבי יהושע בן לוי , מניין שהקב”ה מתאווה לברכת כוהנים , תלמוד לומר” ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם” ( סנהדרין י”ט:) .

“איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל “.

חגגנו אתמול את יום ירושלים מצעד הדגלים והיום אנו נמצאים בעיצומה של שבת ירושלים על כן מטבע הדברים המאמר השבוע יעסוק בירושלים ובחרתי דווקא לדבר

בני קהת זכו לכבוד הגדול לשאת את כלי המשכן ובראשם ארון הברית. מדוע הדבר גרם למותם של רבים מבני קהת? מה אנחנו יכולים ללמוד מהם?

” ואלה תולדות אהרון ומשה ביום דיבר ה’ את משה בהר סיני ” ( ג, א ) “ואלה תולדות אהרון ומשה” – תניא, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, כל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו שנאמר ואלה תולדות אהרון ומשה וסמיך ליה ואלה שמות בני אהרון לומר לך אהרון ילד ומשה לימד לפיכך נקראו על שמו ( סנהדרין י”ט:) .

בפרשתנו הקב”ה עוצר את כל ראשי העם ומבקש מהם לספור ולמנות את עם ישראל. ורש”י מפרש שמחיבתו ואהבתו של הקב”ה אליהם מונה אותם כל שעה.

פרשת מסעי- דבר הרב ב”ה היעד – הנסיעה. בפרשתנו אנו מוצאים דבר והיפוכו.   כתוב בתחילת פרשתנו “ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה

פרשת מטות- דבר הרב ב”ה אמת או חובה? מצווה תורתנו הקדושה בתחילת פרשתנו : “איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על

בהגיון או ברוח הקודש? בפרשתנו אנו מוצאים דבר פלא : התורה מצווה לחלק את הארץ כך : “לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי

פרשתנו מתחילה בציווי המיועד לאהרן הכהן : “בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות” ומפרש רש”י על כך שצריך שהשלהבת תהיה עולה

פרשת נשא – שבועות – דבר הרב ב”ה גם אתה אתה יכול לקבל את התורה! בעמדנו בשבת קודש שהיא גם ערב שבועות הלב מתמלא בכמיהה

פרשת מטות מסעי – דבר הרב גבורה שבחסד בני ישראל לאחר ארבעים שנות נדודים. מוכנים כבר להיכנס לארץ ישראל. מתרגשים ומצפים מתי כבר תינתן האות.

פרשתנו פותחת בייחוס של פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. הייחוס לאהרן מגיע אחרי שפנחס הרג את זמרי בן סלוא שהיה נשיא שבט מאוד מכובד,

דבר מעניין אנו מוצאים בקשר שבין בלעם לעמלק. שאם כותבים אותם אחד מתחת לשני ככה : בל | עמ מקבלים את ההתאמה גם בצורה אנכית.

פרשתנו היא דוגמא ומופת להרס ולחורבן שגורמת המחלוקת. והיא מחלוקת “דאורייתא” (מהתורה). זו המחלוקת המשמעותית ביותר והיסודית ביותר שקיימת בתורתנו הקדושה וממילא יש לנו ללמוד

על הפסוק שבתחילת הפרשה “וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה”  אומר רש”י “כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות

על הפסוק “בהעלותך את הנרות” – מבי רש”י שצריך שתהיה שלהבת עולה מאליה. כלומר אהרן היה צריך לטפל בהדלקת המנורה עד שתהיה דולקת לבדה. ועל

פרשת נשא – דבר הרב להרים ראש – בקדושה פרשתנו – פרשת “נשא” נקראת בדרך כלל לאחר מתן תורה. ומרמזת בכך שאחרי נתינת התורה אפשר