ספר דברים

הגמרא בסוף מסכת תענית אומרת כך על מחול הכרמים של השידוכים המפורסמים שהיו בטו באב : “…יפיפיות שבהן, מה היו אומרות: תנו עיניכם ליופי שאין אישה אלא ליופי , מיוחסות שבהן היו אומרות: תנו עיניכם למשפחה לפי שאין אישה אלא לבנים, מכוערות שבהן מה היו אומרות: קחו מקחכם לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים” (תענית ל”א.).

“ועתה ישראל מה ה’ אלוקיך שאל מעמך כי אם ליראה”.
הגדרת מצוות היראה כיסוד המצוות מחייבת אותנו. אמר הג”ר אורי שרגא הלוי קלרמן שליט”א עלינו לבדוק אם אנו מקיימים מצווה זו בדקדוק.

“כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה”
שלטון החוק זקוק למערכת שיש בידה סמכות לאכוף את הנורמות המשפטיות המסדירות את חיי החברה. אכיפה זו כרוכה לעתים, למרבה הצער, בצורך לעשות שימוש בכוח, כדברי המשנה, “אלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו”(אבות ג, ב.), וכדברי המדרש, “אם אין שוטרים – אין שופטים”.

למה התורה משבחת את ארץ ישראל דווקא ביתרונות הגשמיים שלה במקום להזכיר את המעלות הרוחניות של הארץ? למה סבור המדרש שהמבול לא ירד בארץ ישראל? ומהי המחלוקת בין הב”ח לבעל הטורים על נוסח ברכת מעין שלוש?

“ואכלת ושבעת וברכת את ה’ אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך ” (ח, י) “ואכלת ושבעת וברכת ” – תניא, אמר רבי יהודה , מניין לברכת המזון לאחריה מן התורה שנאמר ואכלת ושבעת וברכת ( ברכות כ”א ע”א ) .

“אתה הראית לדעת כי ה’ הוא האלוקים אין עוד מלבדו”.
הקדוש ברוך הוא נתן למרכבה הטמאה כוח לשנות סדרי טבע המזלות שהם נקראים פמליא של מעלה, אבל שלא יהא בכוחה לשנות חלילה מסדר הפעולות הקדושות של כוחות המרכבה הקדושה.

בפרשתינו נמצאת אחת המצוות היסודיות, הידועות והמפורסמות – מצוות “קריאת שמע”.

“ונקי וצדיק אל תהרוג ”

מדוע אנו אומרים ‘ברוך שם כבוד מלכותו’ בלחש? למה בכלל אומרים באמצע קריאת שמע מילים שלא כתובות בתורה? איך יתכן שחז”ל משווים מילים אלו לתכשיט מלכותי מצד אחד ולאוכל המוני ולא מכובד, מצד שני?

“כי יביאך ה’ אלוקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גויים רבים מפניך החיתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחוי והיבוסי שבעה גויים רבים ועצומים ממך ונתנם ה’ אלוקיך לפניך והכיתם החרם תחרים אותם לא תכרות להם ברית ולא תחנם ” (ו, א-ב) “ולא תחנם” – תניא, ולא תחנם – לא תתן להם חניה בקרקע, דבר אחר ולא תחנם – לא תתן להם חן, דבר אחר לא תחנם – לא תתן להם מתנת חינם (עבודה זרה כ’ ע”א ) .

“לא תגורו מפני איש, כי המשפט לאלהים הוא”

אולם השמחות היה הומה אדם, כולם שמחים ומתרגשים.
לא בכל יום משתלבת מצווה לשמח חתן וכלה עם מצות “לב אלמנה ארנין”.

הגמרא במסכת מכות מביאה סיפור מדהים וזה לשונו (עם הערות על דעת עבדכם הכותב בלבד – בסוגריים)

מפרשתנו עולה שעיקר חטא המרגלים – איננו של המרגלים עצמם. מהו הגורם לכל צרות הגלות, לכל הרדיפות, הפוגרומים והגירושים? איך ניתן לתקן זאת בתשעה באב?

“אוכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תיתן לי ושתיתי…” (ב, כח) “אוכל בכסף תשברני …” – תניא, השלקות של עובדי כוכבים אסורין, דאמר קרא אוכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תיתן לי ושתיתי – כמים, מה מים שלא נשתנו מברייתן ע”י האור אף אוכל שלא נשתנה מברייתו ע”י האור (עבודה זרה ל”ז ע”ב) .

פרשת אחרי מות קדושים – דבר הרב בקשר לפרשיות שלפנינו מוצאים אנו שהן עוסקות כולן בענייני קדושה. החל מקדושת יום הכיפורים הגדול והנורא וכלה בקדושות

פרשת שופטים-דבר הרב ב”ה פרשת שופטים פרשתנו מדברת על שופטים ועל שוטרים.   ומסבירים חז”ל שהשופטים הם הדיינים שפוסקים ומכריעים את הדין. (על פי משפטי

פרשת ראה- דבר הרב ב”ה ראה – אנכי ! פרשתנו פותחת בציווי שהוא גם עצה אלוקית נפלאה : “ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה…. ”

פרשת עקב- דבר הרב ב”ה שומעים גם בעקב? פרשתו מתחילה בפסוק “והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר [השם אלוקיך] לך את

פרשת דברים- דבר הרב ב”ה מי רואה בשמחתה של ירושלים? הגמרא במסכת תענית מספרת לנו ש”כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה”, ולכאורה הדבר תמוה

פרשת וילך – שבת שובה – דבר הרב השבת הקדושה הקרובה הנקראת גם שבת שובה. ע”ש ההפטרה, מכונה גם שבת תשובה, הקשר בין שתי הפירושים

פרשת ניצבים – דבר הרב איך אפשר לעמוד ועוד ניצבים ביום הדין? בעומדנו רגע לפני ראש השנה אנו קוראים את פרשת ניצבים הנקראת תמיד בשבת

פרשת כי תבוא – דבר הרב כשתבוא – תאמר תודה פרשתנו מתחילה במצוות הביכורים. זוהי מצווה שהיסטורית נצטווינו בה בכניסתנו לארץ (לאחר כיבוש וחילוק). אך

פרשת כי תצא – דבר הרב ב”ה כי תצא מזה….. פרשתנו מתחילה בפסוקים : “כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו

פרשת ראה – דבר הרב העבודה הזרה של ימינו – ותיקונה פרשת ראה היא כידוע הכנה עצומה לראש השנה. ועד שהדבר רמוז במילה “היום” ואומרים

פרשת עקב – דבר הרב לשמוע את העקביים….. כתוב בפרשתנו “והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את הברית

פרשת ואתחנן – דבר הרב הלילות מתארכים אחד הדברים המופלאים שהיו בטו באב (שלכן מכונה גם בשם חג האהבה בפי כל) הוא שבנות ירושלים היו

פרשת דברים – דבר הרב למה גלות? פרשת דברים חלה תמיד לפני תשעה באב. ויוצא אם כך שהיא מסמלת את זמן הגלות והציפייה לגאולה (כל

פרשת השבוע כי תצא – פרשה פשוטה פרשת השבוע כי תצא – פרשה פשוטה מלחמת מצווה, מלחמת רשות. מלחמת מצווה – אלו כל המלחמות על