מאמר

“ויצעק משה אל ה’ לאמר אל נא רפא נא לה ” ( יב, יג ) “רפא נא לה ” – אמר ר’ יעקב אמר רב חסדא, כל המבקש רחמים על חברו אין צריך להזכיר שמו, שנאמר “אל נא רפא נא לה” ולא קמדכר (מזכיר) שמה דמרים ( ברכות ל”ד ע”א ) .

בפרשתנו “על־פי ה’ יסעו בני ישראל ועל־פי ה’ יחנו כל־ימי אשר ישכן הענן על־המשכן יחנו” – ומוסבר בגמרא שכיוון שנסעו וחנו על פי השם. נחשב להם כאילו היו כל הזמן במקום אחד. (על אף שבפועל ובגשמיות עברו מסעות רבים).

ישנה גמרא מיוחדת במסכת מנחות שאומרת כך (הסוגריים בתרגום חופשי) : “אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב”ה שיושב וקושר כתרים

“מִזְמוֹר לְדָוִד ה’ רֹעִי לֹא אֶחְסָר׃ בִנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי”׃ (תהילים כג’).

אברהם אבינו ולוט בן אחיו, יכולים לשמש לנו דוגמא ולימוד לשתי הגישות הנ”ל.

פרשתנו מקדישה כתשעים פסוקים לתיאור מפורט של חנוכת המזבח וקרבנות הנשיאים. בסוף הפרשה ישנו סיכום הפותח במילים: זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי

“ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם ” ( ו, כז ) “ושמו את שמי ” – תניא, אמר רבי יהושע בן לוי , מניין שהקב”ה מתאווה לברכת כוהנים , תלמוד לומר” ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם” ( סנהדרין י”ט:) .

“איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל “.

חגגנו אתמול את יום ירושלים מצעד הדגלים והיום אנו נמצאים בעיצומה של שבת ירושלים על כן מטבע הדברים המאמר השבוע יעסוק בירושלים ובחרתי דווקא לדבר

בני קהת זכו לכבוד הגדול לשאת את כלי המשכן ובראשם ארון הברית. מדוע הדבר גרם למותם של רבים מבני קהת? מה אנחנו יכולים ללמוד מהם?

” ואלה תולדות אהרון ומשה ביום דיבר ה’ את משה בהר סיני ” ( ג, א ) “ואלה תולדות אהרון ומשה” – תניא, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, כל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו שנאמר ואלה תולדות אהרון ומשה וסמיך ליה ואלה שמות בני אהרון לומר לך אהרון ילד ומשה לימד לפיכך נקראו על שמו ( סנהדרין י”ט:) .

בפרשתנו הקב”ה עוצר את כל ראשי העם ומבקש מהם לספור ולמנות את עם ישראל. ורש”י מפרש שמחיבתו ואהבתו של הקב”ה אליהם מונה אותם כל שעה.

אחת המצוות המופיעות בפרשתנו היא מצוות מעשר בקר. התורה מצווה אותנו לקחת אחד מכל עשר בהמות ולהקריב אותם קרבן להשם בבית המקדש בירושלים. שנאמר : “וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה”.

“וכי תאמרו מה נאכל וגו'”.

למה שהקב”ה יכונה ‘אחיך’ ואיך בורא עולם יכול להחשב כעני? מי צריך לפתור את הבעיה?

וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם

” וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורודף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני אויבכם ” ( כו, לז) וכשלו איש באחיו- איש בעוון אחיו , מלמד שכולם ערבים זה בזה” ( סנהדרין כ”ז: )

“ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה האדם וחי בהם”.

“בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ.”

מדוע ביום הקדוש ביותר בשנה חשוב כל כך שלכהן הגדול תהיה אישה?

מהו הקשר בין איסורי עריות לארץ ישראל? למה הרווח הגדול איננו ב’דיוטי פרי’?

“ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכיסהו בעפר” ( יז, יג)

השאת והבהרת והספחת הם סימני הצרעת בגשמיות אך בפנימיות התורה מסביר האלשייך הקדוש כי הם הסימנים של הגורמים לאדם לדבר לשון הרע

“ואם על תודה יקריבנו” בדרך כלל רגילים המודים להודות רק על הנס שנעשה עמהם ועל החלצותם מן הצרה. אבל האמת צריכים הם להודות לא רק

“צו את אהרון ואת בניו לאמור” המצב במדינה כיום אינו מזהיר, כל אחד חושב שהוא יותר מבין וצודק מהצד השני לכל אחד יש את האמת

מה כל כך גדול בשבת הגדול? מתברר שיש לשבת זו מסר חשוב לכולנו! – מתורת מו”ר הרב חיים דרוקמן הכ”מ

הלשון “צו” הוא לשון זירוז, אלא שבפנימיותו יש בו זירוז חיובי מאוד ואפילו קדוש.

“אמר רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש, במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני ה’ – שלא לפרסם את החטאים”

אבל האם אנו באמת רוצים לשוב להקריב קרבנות? מהי בכלל המשמעות של הקרבת קרבן מן החי?