ספר שמות

ה”חפץ חיים” אומר שכל מיני צער הבאים על האדם הם מן השמים. ואפילו חירופים וגידופים מכוונים מהשמיים, אלא שמגלגלים חוב על ידי חייב.

עם ישראל כבר מאמינים במשה – אז מדוע סובר הרמב”ם שמטרת מעמד הר סיני היא האמונה בנבואת משה?

יתרו מלמד אותנו מהי הדרך הקצרה ביותר לבנות מערכת אמיתית

מה הדין, אם על אף קבלת התורה מרצון לאחר זמן, מסרב יהודי לקיים אחת ממצוות התורה, האם ניתן לכפותו לקיימה, ומי מוסמך לכך? ואם כן, האם ניתן לכפות על קיום המצוות גם בימינו?

“ברוך ה’ אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים “. מכאן מביאה הגמרא ראיה לכך שעל כל אדם לברך על נסים שהוא רואה בדומה ליתרו.

מהעובדה שיתרו נוטש את משפחתו וממיר את דתו הבינו חז”ל שכנראה שמע שמועה מיוחדת שהסובבים לא שמעו אותה. ולכן יש כאן תמיהה. יתרו שמע מה שכולם שמעו את אותה שמועה.

כוונתם בזה היתה לעורר רחמי שמים וקיוו שכשם שהם עוסקים בגמילות חסדים, כך יתעורר גם למעלה חסד השם יתברך עליהם ויבטל מעליהם את הגזירות של פרעה.
לבסוף באמת כך היה, דבר זה היה סיבה לגאולתם.

בדרך כלל אנשים רגילים להבין שבימות החול אנו דואגים ליכולת הקיום שלנו בשבת. הדבר נכון מבחינה טכנית , אולם מבחינה מהותית הדבר הוא הפוך , קדושת שבת היא משפיעה ברכה על ימות החול.

השאלה הגדולה היא האם יועץ משפטי צריך להיות מינוי של השר או של ראש הממשלה כמשרת אימון ולהזהיר אותו ממהלכים לא חוקיים, או שמא יועץ משפטי צריך להיות משרה ממשלתית שאינה קשורה לשר

למה צריך לומר למלך מצרים שהעם ברח – הרי הוא שחרר אותם רק לפני כמה פסוקים? למה הוא מופתע מכך שהם יצאו?

שורש המהפך בעולם של השנים האחרונות. מדוע המים להם חומה מימינם ומשמאלם?

מה עניין ברכת הלבנה לקבלת פני שכינה? חז”ל אמרו מס’ טעמים. כשם שדרשו חז”ל גזרה שווה כאן, כך דרשו גזרה שווה במקום אחר. כשבאו ישראל למדבר סיני לקבל שכינה – ראש חודש היה.

מדברים על הילכת הסבירות. האם לא סביר להכשיר אדם שהיועץ המשפטי לממשלה קבע שפרשת דרעי היא, “שההר לא הוליד אפילו עכברון”. שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת

כמעט בכל ציווי שאנו פוגשים בתורה נאמר ‘וידבר ה’ אל משה לאמר’ – כאן חסרה המילה ‘לאמר’. האם הציווי הזה לא נוגע לכל העם? האם

מדוע דווקא הילד שישאל מחר? מה הכוונה כאן במילה מחר? הרי גם אם הילד ישאל היום צריכים להסביר לו את שאלתו בתורה.. בפרשתנו התורה כותבת

אנו רואים את יחסה השלילי של תורת ישראל כלפי כל גילוי של אלימות, אף אם מדובר בהרמת יד בלא להכות. וזאת לומד ריש לקיש מפרשתנו מפגישתו של משה לפני שנעשה מנהיג, עם שני אנשים עברים ניצים.

תחום דיני עבודה במשפט העברי זכה להידון בהרחבה בשורה ארוכה של ספרים ומאמרים. אנו נתמקד רק בפן אחד שלהם, איסור “העסקה פוגענית”.

רעיון לפרשת שמות מתורת אור החיים הקדוש – לע”נ מו”ר הרב חיים מאיר בן אברהם מרדכי דרוקמן הכ”מ

הירידה למצרים הינה גם היום. צריכים להחיות את הילדים, ולהיזהר שלא יושלכו ליאור הרוחני ח”ו

“וידבר ה’ אל משה ואהרון ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים … ” (ו ,יג) “ואל פרעה מלך מצרים – צוום עליו לחלוק לו כבוד בדבריהם ” (רש”י ). מכאן, שצריך לחלוק כבוד גם למלך גוי.דברים אלה של רש”י מבוססים על דברי המכילתא (בא פרשה י”ג):”משה חלק כבוד למלכות, וכן הקב”ה אמר לו לחלוק כבוד למלכות, שנאמר: “וידבר ה’ אל משה ואל אהרון ויצום אל פרעה”, צוום לחלוק כבוד למלכות”.

אחד המאפיינים הבולטים בהתנהגותו של פרעה במהלך המכות הוא הדואליות שאימץ כשיטה: בתחילה, פיזר הבטחות לשחרר את בני ישראל ממצרים בתמורה להסרת המכה, לאחר שהוסרה הקשיח את עמדתו כבראשונה וסירב לקיים את הבטחתו לשחרר את בני ישראל.

מכת הברד מכונה ‘כל מגפותי’. והקב”ה מבהיר שבשש המכות הקודמות הוא רק רצה להראות את כוחו, ומשמע שזאת המכה המשמעותית ביותר, שנועדה להראות את כוחו של ה’ בכל הארץ.

שהרי משה הגיע למקום יותר גבוה בנבואתו ובעוצמת הגילוי שהביא עמו. ואיך ייתכן שהיה חסר אצלו מה שאצל האבות היה בלי שום פקפוק? אלא מוסבר בתורת החסידות שהאבות היו שייכים יותר לבחינת המידות, ומשם הייתה תכלית עבודתם. אברהם מצד מידת החסד, (נתינה והשפעה), יצחק מצד הגבורה (עמידה בתוקף), ויעקב מבחינת התפארת (התכללות המידות). בעוד משה רבנו – עבודתו הייתה עבודת המוחין. השגה תכליתית ומהותית עד לדרגות נבואה שלא קם נביא כמשה

ואלה (רק) שמות בני ישראל… מאחר ומיניינם של בני ישראל היורדים מצריימה, והידיעה על ירידתם כבר נשנתה בפרשת ויגש – שואלים המפרשים מדוע חוזרת ושונה

בפרשתנו כתוב “ששת ימים תעשה (תיעשה – בצירי) מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון וגו’” המדרש (מכילתא ואבות דרבי נתן) לומד מכך שכשם

למי לא קרה שהילדים או אפילו המבוגרים שבסביבה טעו פעם אחר פעם עד שכבר היה קשה להיות סלחן? מסתבר שיותר קל לסלוח שמבינים שהדבר כנראה

תרומה – דבר תורה לילדים סיפור לשבת מובא במדרש, שאמר לו הקב”ה למשה ועשית מנורת זהב טהור, אמר לו כיצד נעשה אותה וכו’, ואף על

פרשת תרומה – דבר הרב זה הנותן בריא. בפרשתנו הקב”ה מצווה אותנו לבנות לו משכן.  והמשכן צריך להיות מכסף זהב ונחושת.   וכך כל אחד נתן

פרשת משפטים – דבר תורה לילדים סיפור קצר: מעשה ברבי מרדכי עבאדי זצ”ל בהיותו דיין, באחד מן הימים הגיע לבית הדין גוי אחד להעיד לטובת