ממשיכים קדימה! אכלוס בית הכנסת “אחוזת הנשיא”.
דווקא בעיצומה של המלחמה שהיא מלחמה עצומה בין קודש לחול. דווקא עכשיו עם ישראל משקיע בצדקה האמיתית. בניית היהדות ובית התפילה. צדקה תציל ממוות אינה רק סיסמא. זוהי דרך חיינו. חיים לא של ניסים מקריים אלא ניסים אלוקיים המושתתים על היכולת שלנו להמשיך ולבנות ולהתקדם.
הצטרפו אלינו למאמץ האמיתי של סיום האיכלוס רגע לפני שמתחילים את עבודת הקודש פנימה.
מדוע אנו אומרים ‘ברוך שם כבוד מלכותו’ בלחש? למה בכלל אומרים באמצע קריאת שמע מילים שלא כתובות בתורה? איך יתכן שחז”ל משווים מילים אלו לתכשיט מלכותי מצד אחד ולאוכל המוני ולא מכובד, מצד שני?
“כי יביאך ה’ אלוקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גויים רבים מפניך החיתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחוי והיבוסי שבעה גויים רבים ועצומים ממך ונתנם ה’ אלוקיך לפניך והכיתם החרם תחרים אותם לא תכרות להם ברית ולא תחנם ” (ו, א-ב) “ולא תחנם” – תניא, ולא תחנם – לא תתן להם חניה בקרקע, דבר אחר ולא תחנם – לא תתן להם חן, דבר אחר לא תחנם – לא תתן להם מתנת חינם (עבודה זרה כ’ ע”א ) .
אולם השמחות היה הומה אדם, כולם שמחים ומתרגשים.
לא בכל יום משתלבת מצווה לשמח חתן וכלה עם מצות “לב אלמנה ארנין”.
הגמרא במסכת מכות מביאה סיפור מדהים וזה לשונו (עם הערות על דעת עבדכם הכותב בלבד – בסוגריים)
מפרשתנו עולה שעיקר חטא המרגלים – איננו של המרגלים עצמם. מהו הגורם לכל צרות הגלות, לכל הרדיפות, הפוגרומים והגירושים? איך ניתן לתקן זאת בתשעה באב?
“אוכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תיתן לי ושתיתי…” (ב, כח) “אוכל בכסף תשברני …” – תניא, השלקות של עובדי כוכבים אסורין, דאמר קרא אוכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תיתן לי ושתיתי – כמים, מה מים שלא נשתנו מברייתן ע”י האור אף אוכל שלא נשתנה מברייתו ע”י האור (עבודה זרה ל”ז ע”ב) .
אנו נמצאים בימי בין המיצרים. ימים שהם קשים יותר, וכבר חווינו בהם צרות רבות כעם, והרבה מאיתנו גם באופן אישי. אלו ימים שחז”ל מזהירים אותנו מפני הסכנה שבהם, ימים שבהם מוזכר חורבן בית המקדש.
“ויאמר אלעזר הכוהן וגו’ זאת חוקת התורה אשר ציווה ה’ את משה”.
“ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם חוכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו…”
בפרשתנו פונים בני גד וראובן ומבקשים ממשה בקשה מפתיעה: אל תעבירנו את הירדן. הם מבקשים להתיישב בנחלה שממזרח לירדן – השטח שנכבש מידי סיחון מלך האמורי, ולא להכנס לארץ כנען עצמה שממערב לירדן.
“זאת חוקת התורה אשר ה’ את משה. אך את הזהב ואת הכסף את הנחושת את הברזל את הבדיל ואת העופרת . כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר, אך במי נידה יתחטא וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים ” (לא, כא – כג).
בתחילת פרשת פנחס נאמר: “פנחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם וגו’. לכן אמור הנני נותן
שאלו פעם את הרבנית חיה מושקא מליובאוויטש מה הרגע הכי חשוב בחיים שלה. תשובתה הייתה : “עכשיו”!
אם פנחס נהג כראוי – אז למה הוא היה זקוק לברית שלום? מדוע רצו חכמים לנדות את פנחס? כמה ברכות יש באמת בתפילת 18, ואיך זה קשור לפרשת פנחס?
“מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה” (כח, כג) “אשר לעולת התמיד” – כל התדיר מחברו קודם את חברו , תמידין קודמין למוספין, מוספי שבת קודמין למוספי ראש חודש, מוספי ראש חודש קודמין למוספי ראש השנה, שנאמר מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד, מה תלמוד לומר לעולת התמיד? למימר דהך דתדיר תיקדום (זבחים פ”ט ע”א) .
פרשה שלמה מוקדשת בתורה לניסיונו של בלעם לקלל את עם ישראל. מי יודע מה קורה אילו היה בידו לבצע את זממו. ומדוע? משום שבלעם לא קילל סתם כך. הוא חיפש נקודות תורפה בעם ישראל, כדי לקטרג עליהם ולעורר את זעמו של הקדוש ברוך הוא.
בסיום פרשתנו ישנו סיפור מוזר לחלוטין. מסופר שבני ישראל נפלו בתוך עבודה זרה מוזרה ביותר הנקראת “בעל פעור”.
“ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אלים” (כג, כט) “שבעה מזבחות וגו’ ” – אמר רב יהודה אמר רב, לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות ואף על פי שלא לשמה , שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שהרי בשכר מ”ב קורבנות שהקריב בלק מלך מואב, זכה ויצתה ממנו רות שיצא ממנה שלמה שכתוב ביה אלף עולות יעלה ( סוטה מ”ז ע”א ) .
איך יכול אדם מושחת להיות נביא? למה הוא מתפאר בכך שעינו סתומה?
אומר הרב לוינשטיין זצ”ל שלפי חז”ל, ההסתכלות בחוקי הבריאה והתורה מביאה אותנו להכרת ייחוד הבורא בעולם.
עם ישראל מתלונן במדבר שוב ושוב, מדוע דווקא כעת מגיע העונש של נשיכת הנחשים? למה דווקא נחשים ולא דובים או אריות?
“… ותמת שם מרים ותיקבר שם” .( כ, א ) “… וימת אהרון שם בראש ההר…” ( כ . כח ) “ותמות שם מרים” – תניא, אמר רבי אמי, למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך, מה פרה אדומה מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת” (מועד קטן כ”ח ע”א). “את אהרון ואת בגדיו” – תניא, אמר רבי אלעזר, למה נסמכה מיתת אהרון לבגדי כהונה, לומר לך, מה בגדי כהונה מכפרים אף מיתתן של צדיקים מכפרת” (מועד קטן כ”ח ע”א).
בפרשתנו מסופר שהעם היה צמא למים. הרקע לכך הוא שהבאר שהיה קיים לעם ישראל ארבעים שנה במדבר בזכות מרים הפסיק להתקיים עוד לאחר מיתתה, והעם היה צמא למים. והתלוננו קשות ובאו בתביעה למשה שיספק להם מים למחייה.
מדוע מכונה המחלוקת שבפרשתנו ‘מחלוקת קורח וכל עדתו’ ולא ‘מחלוקת עדת קורח מול משה ואהרן’? איך יתכן שכל אחד מ250 מקטירי הקטורת היה בטוח שהוא זה שיזכה?
“ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל” .( טז, כה ) “ויקם משה וילך” – אמר רב אשי מלמד שאין מחזיקין במחלוקת . אמר רב, כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו, שנאמר “ולא יהיה כקרח ועדתו” (סנהדרין ק”י ע”א).
